בס"ד

האם הרמזור היה ירוק מהבהב או שמא אדום?

בתאונת דרכים בצומת נחלים, פגע אוטובוס ברכב פרטי שנעצר לפניו.

נהג רכב התובעת (להלן: הנהג) העיד כי נסע בנתיב השמאלי מבין הנתיבים לנסיעה ישר, ובלם כאשר הרמזור היה ירוק מהבהב, וזאת מאחר שהבחין בניידת משטרה עומדת בנתיב השמאלי  ולא רצה להסתכן בחציית הצומת באור אדום. לטענת הנהג, בטרם הספיק לעצור עצירה מלאה, נפגע מאחור על ידי האוטובוס ונדחף למרכז הצומת. בחקירתו הנגדית הסביר הנהג שלא ראה את האוטובוס שנסע מאחוריו ועל כן אינו יכול לתאר במדויק את נקודת הפגיעה ברכבו, וכי כאשר נהדף לתוך הצומת, היה זה בקו אלכסוני ימינה.

נהג האוטובוס (להלן: הנתבע) הציג גרסה שונה לאירוע התאונה: לדבריו, רכב התובעת נסע בנתיב הימני, מהר ממנו, כאשר האוטובוס בנתיב האמצעי שנועד לנסיעה ישר, ומשמאלו נתיב נוסף לפנייה שמאלה. לדברי הנתבע, הנהג "חתך" אותו שמאלה ואז- כאשר הרכב נמצא בחלקו בנתיב נסיעת האוטובוס – בלם בפתאומיות, באופן שלא אפשר לו להימנע מפגיעה ברכב. בשל כך, פגע האוטובוס עם הפינה הימנית קדמית בפינה שמאלית אחורית של הרכב. הנתבע המשיך ותיאר את יציאתו מהאוטובוס ואת שאלתו לנהג מדוע נעצר, כאשר כל אותה עת וגם בזמן ששוחחו, האור ברמזור בכיוון נסיעתם עדיין ירוק, והנהג לא הציע הסבר כלשהו, ורק אמר "אני מצטער".

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של הנתבע  ולפיכך, יש לדעתי לדחות את התביעה, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, מיקומי הנזק מתיישבים עם גרסת הנתבע: הרכב נפגע בחלקו האחורי, בשליש השמאלי – כאשר עיקר הנזק בפינה השמאלית אחורית. האוטובוס נפגע בפינה הקדמית-ימנית. מיקומי נזק אלה אינם מתיישבים עם פגיעה קלאסית של חזית-אחור, כפי שעלתה מתיאור התאונה שהציג הנהג.

שנית, הנהג טען כי לא ראה כלל את האוטובוס לפני התאונה ולא יכול היה לתאר את רגע הפגיעה. יש בכך בעייתיות, כאשר התאונה אירעה לאחר שהנהג נסע כדבריו בדרך פנויה לחלוטין, ועל כן לא היתה כל בעיה להבחין באוטובוס, שלגרסתו נסע מאחוריו בנתיב הנסיעה. מטבע הדברים, כל נהג הנוסע בדרך בודק מפעם לפעם את התנועה, לרבות מאחוריו, בכך שהוא מסיט מבטו למראות כדי לבחון את הדרך בכל הכיוונים. קשה שלא להבחין באוטובוס הנוסע בסמוך לרכב, בדרך פנויה יחסית.

שלישית, הובהר כי הנהג הבחין בתחנת הדרך שמשמאל לדרך, ומצא לנכון כבר בעת עדותו הראשית, בטרם נשאל דבר ונדרש לפרטים נוספים, לתאר כי ראה "ניידת שעמדה שמאלה ליד תחנת דלק". הנהג חזר והזכיר את אותה תחנת דלק כאשר נשאל מדוע עמדה הניידת במקום, ותשובתו הספונטאנית היתה "אולי באה לקחת שמאלה לתחנת דלק". רק לאחר הבהרה מבית המשפט המשיך והשלים את תשובתו וציין כי "כנראה הה לה אור אדום. לא ראיתי את הרמזור שלה." דברים אלה של הנהג הביאו לרושם כי הימצאותה של תחנת הדלק משמאל היתה ידועה וחשובה לנהג, ובהחלט אפשר כי הוא תכנן לפנות שמאלה באותו צומת, אלא שברגע האחרון – לאחר עקיפת האוטובוס – הבחין בניידת העומדת שם, ועל כן שינה את תוכניתו המקורית, ונעצר או האט משמעותית בעודו שוקל את המשך נסיעתו.

אני דוחה את התביעה.

אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע 1 הוצאות התייצבותו לדיון בסך 400 ₪, ולשלם לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך 2,072 ₪.

מומלץ לעיין בפסק הדין המלא שמספרו : 24810-09-13.